סמל ליאור סימינוביץ הי"ד, בן 19 בנופלו, נפל ביום ט"ז בחשון תשפ"ד (31.10.2023 )
מכתב שליאור כתב בסדנת ניהול זמן בכיתה י"ב:
"הערכים שאני מונחה על ידם בחיים, הם לא לעשות מעשים רעים לאדם שלא עשה רע, כל עוד זה לא פוגע בי. לעזור לאחרים שמגיעה להם העזרה, לקחת הכל בקלות, כי הכל עובר בסוף וצריך להסתכל הלאה. לא לוותר, גם אם קשה, על משהו שאני רוצה לעשות.
הייתי רוצה שחבריי יתפסו אותי כאדם מצחיק וחברותי שכייף להיות בחברתו, אדם שיכול להקשיב כשצריך ולצחוק כשצריך. שיזכרו אותי כאדם חיובי שתמיד מחייך.
הייתי רוצה שהתלמידים יזכרו אותי כאדם שניתן לפנות אליו לעזרה. אין דבר ספציפי שאני רוצה לעשות, אך בעוד 20 שנה, אני רואה את עצמי עם פרנסה טובה ומשפחה שמחה ואני שואף לזה שתמיד לא יחסר כלום וכל יום יהיה כייף ושמחה בחיי".
מילים אלו מראות לכולם את אופיו המדהים של ליאור – ילד שאי אפשר היה שלא להתאהב בו. ליאור היה ילד בעל חיוך תמידי, שמח, מאושר וצנוע, כפי שתיארו אותו שוב ושוב חבריו ומכריו.
אחד הדברים המיוחדים שאפיינו אותו היה תום הלב שלו. ליאור היה פשוט הוא עצמו בכל מקום ובכל מסגרת – בקבוצת האימון, בכיתה, בקבוצת הכדורגל ובכל מקום שבו היה. כולם מספרים עליו את אותו הדבר, כל אחד בדרכו: ליאור בלט באופטימיות וברוגע שלו, בחוכמתו וביכולת שלו להצטיין בכל מה שנגע בו. החיוך שלא ירד מפניו, חוש ההומור, הצניעות, ובעיקר היכולת הייחודית שלו להיות אדם וחבר טוב, לעזור תמיד ולהעניק תחושה טובה לכל מי שסביבו – הפכו אותו לאדם אהוב על כל מי שזכה להכירו.
מגיל קטן מאוד ליאור עסק בתחומי ספורט שונים והיה מאוד ספורטיבי, חזק ובכושר.
בנוסף, ליאור התאמן בתנועת חמש אצבעות, שזה שילוב של אימונים כהכנה לשירות הצבאי וגם שימת דגש על ערכים ולהיות הכי טוב שאתה יכול.
ליאור למד בתיכון ״היובל״ בהרצליה, במגמת מערכות מידע ופיזיקה. הוא למד 10 יחידות במחשבים, 5 יחידות בפיזיקה, 5 יחידות במתמטיקה ו-5 יחידות באנגלית, אותה סיים כבר בכיתה י״א.
למרות שקיבל זימון למודיעין ועבר שלבים רבים של מבחנים, ליאור שאף לשרת בתפקיד קרבי ושמח מאוד כאשר קיבל בסופו של דבר את הזימון לגבעתי. ליאור התגייס לצה״ל בתאריך 15.8.2022 ושירת כלוחם בחטיבת גבעתי, בגדוד צבר.
ליאור היה לוחם מצטיין, מסור, מקצוען ומיומן, ששאף כל הזמן להשתפר. הוא היה במחלקת האלון, מחלקה אשר תפקידה היה קשור לנמ"ר, ליאור עבר הכשרה על הנמ"ר והיה המקלען ("הקטלן") ולפי דברי חבריו היה המקלען הכי טוב במחלקה. חבריו מספרים על רצונו הרב לתרום למדינה בכל דרך ועל כך שביצע כל משימה במסירות רבה.
לאורך שירותו השתתף באירועים מבצעיים שונים ולקח חלק חשוב בהגנה על מדינת ישראל ואזרחיה.
מספר ימים לפני האסון, ליאור סיפר למשפחתו בגאווה שהמ"פ ביקש שהנמר שלו ייכנס ראשון לעזה, כי הוא סומך עליו ועל הצוות שאיתו.
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל בתאריך 7.10.2023, ליאור היה בביתו ובאותו יום שב לבסיס ברמת הגולן. מחלקת האלון אליה השתייך, הכינה את הכלים למערכה ולמלחמה שבפתח. במהלך השבועיים שלאחר מכן התאמן עם הגדוד לקראת התמרון הקרקעי. בתחילת התמרון הקרקעי בתאריך 27 באוקטובר, הנמ"ר שבו היה ליאור וצוותו היה בין הכוחות הראשונים אשר נכנסו לרצועת עזה ללחימה מכיוון החוף.
בתאריך 31 באוקטובר, לאחר מספר ימי לחימה בצפון הרצועה, השתתף בפעילות בעיירה ג'באליה. בבוקר יום זה, לאחר לילה של לחימה בעזה, נפגע הנמ"ר שבו היה מטיל נ"ט. ליאור ועשרה מחבריו נהרגו מהפגיעה.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל והובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהרצליה.
יהי זכרו ברוך