רואי מילר הי״ד

סרן רואי מילר הי״ד 

רואי בנם האמצעי של אריאלה ונתי ואח לאיתי ודריה. 

נולד בתל אביב ב 10.7.2002 ב א' אב תשס"ב

רואי הי״ד גדל והתחנך בבית מסורתי, ובחר את דרכו באופן ייחודי. הוא היה יחיד סגולה, שהצטיין בכל תחום ולא התפשר על דבר. את הכל עשה תמיד בנועם הליכות, בחיוך ובקלילות, כשהוא עטוף בשמחה אמיתית וטהורה, וסוחף ומשפיע על כל מי שנמצא לידו, מכיר אותו או מצוי בסביבתו.

למד בבית ספר יסודי ממלכתי דתי " אלומות" – יצג את בית הספר בתחרויות ריצה וסיים תמיד עם גביע.

כיתות ז – ח למד בישיבה תיכונית " בר אילן" בתל אביב.

ואת התיכון בבית הספר להנדסאים בהרצליה.

רואי היה אלוף ישראל בג'ודו בביתו יש עשרות מדליות, 

בתיכון החליט לגשת ללא פחות מ 40 יחידות ואיך לא – גם סיים בהצטיינות יתרה. 

בין לבין ניגש לחידון התנ"ך וזכה במקום השני בתחרות במחוזי.

ילד פלא נער עתיר כישרונות  בוחר לצעוד למסלול קרבי בגדוד רותם גבעתי,  ומשם בהקצאה 0 למסלול פיקודי.  מילר מקבל מחלקה של חיילים מבתים חרדים, אתגרים מורכבים, מחלקה בפלוגת "תומר", המכונה מפינו "המשפחה" ויחד הם יוצאים למסע.

רואי הי"ד גורם לכל אחד להאמין בפוטנציאל שלו בעצמו להוציא מהכוח לפועל את הייחודיות שבו. מכורח הנסיבות ואופי המחלקה והפלוגה רואי תפקד כמפקד נחוש המכשיר לוחמים ויחד עם זאת כאבא הדואג גם לכל שאר התחומים.
במעט חופשותיו מהצבא נסע ברחבי הארץ לבדוק היכן גרים מה התנאים ודואג להשלים את צרכיהם.

בעת שהחל הטבח הנפשע באחינו היקרים, רואי וחייליו הגיעו לכפר עזה ובעוז רוח של גיבורים צנועים, הצליחו לחלץ ולהציל עשרות אנשים נשים וילדים.  

ומשם תשעה חודשים רואי מצוי כמ"מ שהיה הכי הרבה זמן בעזה, מאות טיהורים, עשרות איתורים, והמון ניסים תודה לאלוהים. 

שנה ושמונה חודשים עם החיילים שלו אותם הכשיר והפך ללוחמים שנה ושמונה חודשים בהם הם צמודים צמודים, ועל אף שהתבקש לצאת באמצע הלחימה להכשיר דור חדש כסמ"פ בבאח, מילר סירב בנחישות ודרש להמשיך עימם בלחימה

עד ששוב קראו לו לשנות מסלול, והפעם דרשו זאת,  

וכך קרה כי בתאריך כז" סיון 3.7  בצהרי היום בסג'עיה, זיהה רואי יפה התואר וטוב הלב, כי בני שטן חדרו למגנן, ללא שהיות רץ ראשון בכוח חותר למגע להגיע לבני העוולה. 

בפעולה זאת הציל עשרות אנשים במתחם אך בצער בפעילות גבורה זאת מסר נפשו לבורא עולם. האירוע התרחש ביום ד' בצהרי היום יום וחצי לפני שעתיד היה לסיום סבב לחימה אחרון, ביום שישי היה אמור להגיע הביתה ובראשון להתייצב בבאח. רואי מסר נפשו שבוע לפני יום הולדתו ה 22 שחל ב 10.7.

כפי שרואי אומר, "חיוך זה שמחה ושמחה זה הכוח להמשיך".

בזכותו של רואי נעשים חיבורים של אנשים מרקעים שונים, כמו למשל, החיבור של החברים מהנדסאים יחד עם החיילים מבתים חרדים, כזה הוא רואי רואה את הנשמות, כל השאר זה רק קליפות, אנחנו כל כך דומים ובכלל לא שונים.

רואי נהג להגיד לחייליו " תמיד תזכרו מה "הלמה" שלכם, למה אתם פה"

זה מסר לחיים, ניקח את זה כצידה להמשך דרכנו, לכל מקום אליו אנחנו מכוונים את צעדנו, נשאל את עצמנו מה "הלמה" שלנו, 

מה מניע אותי ברמה הפרטית – הערכית, ומה ברמה הציבורית – הארצית.

נמשיך כולנו לדבוק במורשתו של גיבור ישראל סרן רואי מילר הי"ד, נייצר חיבורים בין קהילות, נקבל את הזולת בהכלה מלאה נשפיע מטובנו על אחרים, ונגלגל חסד ועזרה בין אחים.

כשכולנו נשמור בכל הכוח על אחדות נשמות וחיבורי לבבות, נשיג את כל המטרות

שרק נהיה ראויים לרואי הי"ד

בגן עדן תהיה מנוחתו – השם הוא נחלתו