יואב פפר ז"ל

סמל יואב פפר ז"ל, בן 19 בנופלו, נפל בקרב בצפון רצועת עזה ביום י"ג בטבת תשפ"ה 13.1.2025

יואב נולד וגדל בהרצליה. בנם של עידית וגיא, אח לאורי, לילו ורום. הוא למד בבית הספר היסודי "לב טוב", בחטיבת הביניים "זאב" ולאחר מכן בתיכון "הראשונים".

כבר מגיל צעיר בלט יואב באהבת האדם שלו, בשמחת החיים וביכולת המיוחדת שלו ליצור קשרים עמוקים עם אנשים. הוא היה חברותי, טוב לב וצנוע.

בחטיבת הביניים גילה במסגרת מיזם "מחויבות אישית" את חדוות הנתינה כאשר התנדב בחוג רכיבה על אופניים. את הניסיון שרכש שם בפעילות עם ילדים ניתב לעבודה בקייטנות ובחוגים, שבהם שימש עוזר מדריך. את תפקידו ביצע במסירות ובאחריות, והיה אהוב על החניכים ועל חבריו לצוות ההדרכה.

יואב היה חברותי ואוהב אדם, שמר על קשרים קרובים עם החברים, הִרבה לבלות עימם והיה הרוח החיה בחבורה. יואב אהב את הים. אהב לגלוש, להקפיץ כדור על החוף, ולשבת עם החברים עם מוזיקה וצחוקים או שיחות מלב אל לב ולצפות בשקיעה. הוא נהנה לשחק עם חבריו הטובים בטניס שולחן ובמשחקי קלפים ולוח, בהם "קטאן".

יואב, צעיר ערכי, טוב לב וצנוע, בורך בשמחת חיים, במאור פנים ובחיוך כובש. לרבים שימש מופת של מנהיגות, אומץ ורעות. בכל מקום שאליו הגיע הוא ידע ליצור חברויות משמעותיות ולכן כל מקום שהיה בו הפך מהר מאוד לבית בשבילו. הוא לא היה צריך הרבה בשביל להרגיש בבית, רק חיבור ואהבה.

ביום 13.8.2023 התגייס לצה"ל ושובץ בגדוד הסיור החטיבתי של חטיבת הנח"ל בחיל הרגלים. 

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". 

יואב היה בבית באותה שבת, כחודשיים לאחר גיוסו. הוא היה בתחילת הטירונות, כחלק ממסלול הכשרת הלוחם. אחר הצוהריים הוקפץ בחזרה לצבא.

 במתקפת הטרור באותו יום נחטף לעזה חבר טוב של יואב, ובמסיבת הטבע נרצחה בת משפחה של חבר נוסף שלו, וידיעות אלה הגבירו את נחישותו להצליח בהכשרה ולהצטרף ללחימה. 

הוא התגייס לצבא ילד מפונק מהרצליה, סיפרו הוריו, ספורטאי בנשמה, מפוזר בהגזמה. רצה להתגייס לנח"ל ולהיות לוחם אבל לא היה נעול על הסיירת, הוא לא היה בטוח שיעבור את הגיבוש. בתור בחור שהוא גם פרפקציוניסט וגם תחרותי היה לו קשה להחליט לגשת לגיבוש אבל התעלה על עצמו, ניגש, עבר וגם התקבל לסיירת.
ההצלחה הזו הייתה מאוד משמעותית בשבילו והוא התחיל להעז, להאמין בעצמו, לסמן לעצמו יעדים ולהשיג אותם. כך קרה שקיבל את התפקיד הנחשק של קשר מ"פ בהכשרות ומאוחר יותר גם סמל צוות. 

כשהתגייס התגלתה החשיבה החיובית והאופטימית שהעצימה את הכוחות שלו. גם כשהכול היה שחור הוא ידע לראות שזה רק תרגיל או שבוע קשה ואח"כ יגיע סוף שבוע ויציאה הביתה לחברים, לאוכל של הבית, לים שכל כך אהב. גם להישאר שבת בבסיס הוא אהב. זה היה בשבילו זמן לנוח ולמלא מצברים כי בשבתות שהיה בבית ניצל כל דקה עם החברים והחברות וישן מעט מאוד.

 בסיום ההכשרה הצטרף לפלגת הלוחמים ונכנס ללחימה ברצועת עזה. הוא אהב את חבריו לצוות וחש התלהבות להילחם עימם כתף אל כתף. בכל חודשי הלחימה יואב שמר על אופטימיות ושמחת חיים וידע תמיד להקליל סיטואציות עם חוש ההומור והרגישות יוצאת הדופן שלו.

 בנוסף לתפקידו כקלע, כשהצוות לא היה בלחימה יואב ביחד עם חבר היו השפים של הצוות ודאגו לפנק את החברים עם בישולים מאולתרים מהרכיבים שקיבלו באספקה. 

הוא מאוד אהב להיות בתוך עזה. בשיחות טלפון משם אמר לא פעם שהוא לא זקוק ליציאה לרענון, שהוא מבסוט ויכול להישאר בקלות לפחות עוד חודש ברצף. 

במסגרת הקרבות הרבים שהתחוללו בצפון הרצועה נתקל הצוות שלו, צוות חוד של פלס"ר נח"ל, ביום 8.1.2025 במארב של ארגון החמאס, בו חיילים רבים מחיל ההנדסה ומחיל השריון היו לכודים בכלים שלהם. הצוות השתלט על האירוע, חיסל מחבלים וחילץ חיילים רבים תחת אש, בגבורה גדולה ותוך חירוף נפש. 

חמישה ימים לאחר מכן, ב-13 בינואר 2025, יצא יואב עם הצוות למשימה מבצעית בעיר בית חאנון שבצפון רצועת עזה. במהלכה נהרגו חמישה לוחמים מהצוות, בהם יואב, בעת פיצוץ מטען צפע חי"ר במבנה. ושמונה לוחמים נוספים נפצעו. 

יואב נהרג ביחד עם מפקדו סרן יאיר שושן וחבריו הטובים סמ"ר יהב הדר, סמ"ר אביאל וויסמן וסמ"ר גיא כרמיאל. 

האירוע התרחש ארבעה ימים לפני הפסקת האש שהובילה ליציאה של כלל הכוחות מהרצועה ותחילת שחרור החטופים בעסקה השנייה.

יואב היה אדם עם לב ענק, חיוך כובש ושמחת חיים מדבקת. הוא היה חבר אמיתי, לוחם אמיץ ואדם מיוחד שהשאיר אחריו אור גדול בלב כל מי שזכה להכיר אותו.

יהי זכרו ברוך.