רס"ם מארק קונונוביץ' ז"ל, בן 35 בנופלו, נפל ביום י"ב בשבט תשפ"ד (22.1.2024)
מארק נולד ביום כ"ה בתשרי תשמ"ט (6.10.1988) ברוסיה, בנם של אלבטינה ואלכסנדר ואח לאיבגניה ודניאל ,בן זוגה של אוראל ואב למיכאל, תאיר, יהונתן ונויה. עד גיל עשר גדל והתחנך ביקטרינבורג שבהרי אורל. בשנת 1999 עלה לישראל עם אביו וסבו וסבתו מצד האב, ובהמשך השתקעה המשפחה בכרמיאל.
מילדותו היה ילד חייכן, טוב לב ואהוב על הבריות. הוא גדל מוקף באהבת משפחתו ובקשר מיוחד עם סבו וסבתו, ז'אנה ומיכאל, שהיו דמויות משמעותיות בחייו. חבריו ובני משפחתו זוכרים אדם בעל לב רחב, שמחת חיים ואהבת אדם יוצאת דופן.
בשנת 2007 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד "צבר" של חטיבת גבעתי. מארק היה גאה ללבוש מדים ולשרת את מדינת ישראל, וביצע את תפקידו במסירות ובמקצועיות. גם לאחר שחרורו המשיך להתייצב לשירות מילואים בכל עת שנדרש, ושירת בגדוד 8208 בחטיבה 261. חבריו ליחידה תיארו לוחם מסור וחבר אמת, כזה שתמיד אפשר לסמוך עליו ושמגיע לכל משימה עם חיוך.
את אוראל הכיר בשנת 2011 באילת. הם הקימו יחד בית חם ומשפחה אוהבת. מארק היה בן זוג מסור ואב אוהב לארבעת ילדיו. משפחתו הייתה מרכז חייו, והוא הקדיש לה את זמנו, אהבתו ותשומת ליבו.
בשנת 2019 עברה המשפחה להרצליה. מארק עבד במשרד המשפטים וזכה להערכה רבה. לצד עבודתו אהב ספורט, הקפיד על אורח חיים בריא והוסמך כמאמן כושר אישי.
חבריו, שכינו אותו "מאריק", תיארו אדם אופטימי, רגיש לזולת ומאיר פנים לכל אדם. הוא נהג לקבל כל אחד באהבה ובכבוד, היה הראשון להתנדב ולעזור, והאמין כי בעולם יש הרבה יותר טוב מכפי שאנו חושבים. המשפט שהנחה אותו לאורך חייו היה: "אשרי האדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח זאת אף פעם".
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" מיהר מארק להתייצב ולהגן על מדינת ישראל עוד בטרם קיבל צו 8. הוא לחם עם יחידתו ביישובי עוטף עזה ובהמשך השתתף בלחימה ברצועת עזה.
ביום י"ב בשבט תשפ"ד (22.1.2024), במהלך פעילות מבצעית במחנה אלמע'אזי שבדרום רצועת עזה, נפל בקרב בעת מילוי תפקידו.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל מתקדם.
בעיזבונו נמצא מכתב שכתב שעות ספורות לפני נפילתו. בין דבריו כתב: "יום אחד, בוקר שטוף שמש, או ערב מאוחר וגשום. פתאום תבין שהכול יקרה לך כשזה צריך לקרות. אנשים שנמצאים איתך אינם נצחיים – והעובדה שגם אתה לא. אתה מבזבז את הזמן שלך בצורה לא נכונה. אתה חולם על משהו שלא יקרה. אתה עצוב על משהו שלא ניתן לתקן. אתה מבין כמה מילים זרקת לרוח וכמה מילים לקחת קרוב לליבך". מילים אלו מבטאות את עומק מחשבתו, רגישותו ואהבת החיים שאפיינו אותו.
מארק הותיר אחריו משפחה אוהבת, חברים רבים ומעגל רחב של אנשים שנגע בליבם. טוב ליבו, אהבת האדם שבו, רוח ההתנדבות והחיוך שתמיד נשא עמו ממשיכים להאיר את דרכם של כל מי שזכו להכירו.
יהי זכרו ברוך.